לפרטים והזמנות מקום
03-5441973

שצ'ופק: דג שווה זהב / נעמי רייכמן
פורסם ב 28.10.2012

תודעת השירות בשצ'ופק בתל אביב במיטבה וגם רמת הביצוע של המנות ראויה לציון לשבח
 
שבת, קו התפר בין הבוקר לצהריים. רצינו לאכול בנמל תל אביב אבל לא מצאנו את עצמנו שם בשום מקום, אז הרחקנו מעט ברגל לשיטוט ברחוב בן יהודה. ב־11:45 נעצרנו ליד שצ'ופק, אחד ממוסדות הקולינריה הוותיקים והמצוינים שפועלים בעיר
 
המסעדה הייתה ריקה. הצצנו פנימה. כל המלצרים ישבו מסביב לשולחן אחד ואכלו. שאלנו אם פתוח. מלצר אחד קם אלינו בחיוך ואמר שעדיין לא, שהם יפתחו רשמית רק בעוד רבע שעה ושהם בדיוק אוכלים ארוחת בוקר. אמרנו יפה תודה והסתובבנו ללכת, אבל המלצר חייך ואמר: "בואו שבו. תבחרו שולחן. אני אוציא קנקן סודה ואדליק את המאווררים. תתארחו אצלנו עד שנפתח".
 
הוא היה כל כך מחויך, כל כך מזמין ונעים, שהסכמנו. הסודה הגיעה. המאווררים הודלקו ואנחנו נכנסנו להמתנה קצרה ונעימה. ראוי לציין שהרמקולים השמיעו מוזיקה, אבל בניגוד למקומות אחרים, הווליום כאן היה נמוך ולא מפוצץ אוזניים והצלילים התאימו לשעות היום ולא למסיבה לילית רועשת. ב־12:00 בדיוק יצאה אלינו מלצרית. גם הגישה שלה הייתה נהדרת. היא הייתה שלווה, מחויכת וכיפית. התמוגגנו. ככה מארחים סועדים.
 
עוד לפני התפריט הונחו על השולחן צלוחיות (יחסית גדולות) של סלטים (שאפשר למלא שוב ושוב). כבר מהסלטים האלה אפשר היה להרגיש את המוטיב שיחזור על עצמו גם במנות הבאות: הכול טרי טרי טרי טרי. זה כל כך בולט וכל כך עושה הרגשה טובה. בין הסלטים המצוינים היו איקרה, סלק, חציל על האש ועליו טחינה, דג מלוח, סלט ירקות קצוץ דק וסלט חסה. יחד איתם הופיעו שני בגטים בינוניים ולוהטים — אחד דגנים ואחד מקמח לבן. השתדלנו לא להתמלא יותר מדי לפני המנה העיקרית למרות שבאמת היה קשה להתאפק.
 
אם יש משהו שלא מלהיב אותי במיוחד בשצ'ופק זה התפריט התלוי על לוח שממנו אפשר להזמין. אני מעדיפה את השיטה המסורתית של להחזיק תפריט ביד ולקרוא אותו בנחת. ביקשתי אחד כזה אבל לא היה בנמצא, אז נאלצתי לקרוא את הכתוב על הלוח תוך החזקת הגב והראש בתנוחות לא נוחות כל כך. נכון, זאת מסורת אבל אפשר לבחון אותה שוב.
 
בעזרתה של המלצרית בחרנו שתי מנות עיקריות. הראשונה דגי ים מעורב (81 שקל) — צלחת גדולה שבה נחו ברבונים (לא ברבוניות אם כי הם מזכירים אותן מאוד בטעם ובצורה ובמרמירים) מטוגנים. מנה פשוטה ומעולה. על כמה עלי חסה גדולים נחו דגי הים הקטנים והקריספיים שהתפוררו בפה. גם ההתעסקות עם מעט העצמות שלהם לא העיקה.
 
המנה העיקרית השנייה הייתה צלחת פירות ים מעורב (82) — קלמארי, שרימפס וראשי קלמארי מטוגנים. מה יש להגיד? מושלם. הטריות, הטיגון, הניקיון. יחד עם שתי המנות הגיעה צלוחית עם ארבעה תפוחי אדמה שלמים אפויים. מצוין.
 
נחנו כמה דקות ועברנו לקינוח. חלקנו קובייה גדולה של מוס סניקרס (29). תענוג. פשוט ככה. המוס אוורירי, כמות הבוטנים נדיבה ושוקלד, שוקולד, שוקולד. האספרסו הארוך עולה 7 שקלים בלבד!!! וכוס התה עם הנענע בכלל הייתה על חשבון הבית.
 
בסך הכול שילמנו על ארוחת צהריים מצוינת ונדיבה 199 שקל (לא כולל טיפ).

לצפיה בכתבה המקורית לחצו כאן